• togetherkulan

שרמוטות לאורך ההיסטוריה: תמר המקראית

Updated: Jun 12, 2018

לאורך ההיסטוריה כולה כמעט אף אחת לא הייתה חסינה מפני יחס מפלה או מקטין ומהאשמת הקורבן. לכן, החלטנו להשיק לטובת הציבור את הפינה #שרמוטותלאורךההיסטוריה בה נראה כיצד נשים חזקות בעבר ובהווה וכן דמויות נשיות בתרבות ובאמנות, סבלו רבות וסובלות עד היום כיוון שדבקה בהן תוית ה"שרמוטה". היום נארח בפינתנו תמר התנ"כית, הנקראת גם תמר הזונה:


שרמוטות לאורך ההיסטוריה- תמר המקראית

הסיפור של תמר ויהודה המסופר בספר בראשית פרק ל"ח, משמש פעמים רבות כהוכחה לכך שזנות היא המקצוע העתיק בעולם. אבל בקריאה עמוקה יותר אפשר לראות שלמעשה מדובר בהוכחה נוספת לכך שעל מנת לשרוד מבחינה חברתית וכלכלית נשים נדרשו לכופף את חוקי הפטריארכיה בדרכים יצירתיות. ליהודה (בנו של יעקב אבינו) נולדים שלושה בנים: ער, אונן ושלה. ער, בנו בכורו של יהודה מתחתן עם תמר, אך זמן קצר לאחר מכן הוא מת מבלי שהספיק להביא ילדים לעולם. על פי מצוות ייבום (דברים כ"ה, 5-10), תמר מחוייבת להינשא לאחיו של בעלה המת, ולהביא עמו ילדים כדי להמשיך את שושלת בעלה ולשמר את שמו. מבחינה הלכתית תמר אינה נחשבת לאלמנה אלא לעגונה - היא לא יכולה להינשא לאיש ממשפחה אחרת, אלא מחויבת להנשא לגיסה. לתפקיד נבחר אונן, בנו השני של יהודה שלא מתלהב מהרעיון של הבאת ילד שלא ישא את שמו – אלא את שם אחיו. ולכן, הוא משתמש בשיטת "המשגל הנסוג" בזמן קיום יחסי המין עם תמר והיא לא נכנסת להריון. כעונש על מעשה זה אונן מת.

יהודה ששכל שני בנים בזמן קצר, משוכנע שהאשם הוא בכלתו וחושש לחיי בנו הצעיר שלה. הוא שולח את תמר לבית אביה ומבטיח לקרוא לה כששלה יתבגר, ויוכל לקיים את מצוות הייבום. כאן מסתבך מצבה של תמר עוד יותר: היא מחזיקה בשני תארים בעייתים מאד: אישה עגונה ואישה "קטלנית". כאישה עגונה, היא אסורה בנישואים אלא לגבר ממשפחת בעלה – שלה, בנו השלישי של יהודה. התואר שני "אישה קטלנית" – אישה ששני בעליה נפטרו ואסור להינשא לה, מסבך עוד יותר את מצבה. למעשה, תמר שבויה מבחינה הלכתית: היא אינה יכולה להינשא לגבר ממשפחה אחרת, והמשפחה שבתוכה היא יכולה להתחתן אינה מעוניינת בה. הזמן חולף, יהודה אינו מקיים את הבטחתו לגבי בנו השלישי ונראה שכל האופציות שלה אזלו. כשתמר שומעת שיהודה מגיע לשטח כדי לבקר את צאנו היא מחליטה לפגוש אותו ומגלה תושייה רבה. תמר מתחפשת לזונה, עוטפת עצמה צעיפים למניעת זיהוי, ויושבת בצד הדרך. יהודה שהתאלמן לפני זמן קצר, מבקש לשכב עם האישה האלמונית. אין לו כסף לשלם, והוא מוסר לה את חפציו האישיים כערבון לתשלום: חותם, מקל ופתיל.

כשתמר בחודש השלישי להריונה מיהודה השמועות על הריונה נפוצות, יהודה שומע על כך ופוסק שיש להוציא את תמר להורג בשריפה – ובכך לגזור עליה דין נואפת. הוא בטוח שתמר קיימה יחסים עם גבר מחוץ למשפחתו, ואינו מעלה על הדעת שהוא אביו של התאומים שתמר נושאת ברחמה. תמר מציגה בפניו את החותם, המקל והפתיל שהשאיר בידה ויהודה מבטל את פסק דינו. לאחר מכן תמר יולדת שני בנים – פרץ וזרח, ומהשושלת של פרץ נולד דוד המלך. רבים מן המפרשים רואים בכך הכרה בצדקת דרכה של תמר, שהתרבות שסביבה לא הותירה לה ברירה אלא להונות את יהודה על מנת שתוכל לשרוד.

תמר הבינה שבתקופה שבה היא חייה אישה לא יכולה להתקיים ללא גבר שיפרנס אותה, ולכן מצב בו היא אסורה על כל אחד יוצר מלכוד מסכן חיים עבורה. הגברים בחייה אכזבו אותה כל אחד בדרכו אבל היא בחרה להילחם על גורלה ולהבטיח לעצמה חיים טובים כפי שמגיע לה. לכן בעיננו היא לא פחות מגיבורה שגילתה אומץ רב ופעלה בתחכום ונחישות כדי להציל את חייה. זאת בשעה שהסביבה הקרובה לה בחרה להוקיע אותה במקום לעזור לה להשתקם. דמותה של תמר מזכירה לנו להיות אמיצות ולהילחם על הטוב שאנחנו יודעות שמגיע לנו, גם כאשר הסובבים אותנו מאכזבים אותנו שוב ושוב, נוטשים אותנו ומאשימים אותנו בדברים הקשים שקרו לנו במקום להושיט לנו יד ולעזור לנו להשתקם.

על העמותה

אנחנו ב"כולן" שואפות לחיות בעולם שבו קולן של נשים נשמע ומקבל מקום שווה בחברה, בכל מקום ובכל זמן. אנו חולמות על חמישים אחוז (או יותר) נשים בכל תפקידי ההנהגה במדינה, על הורות שיויונית, על תרבות שבה עברייני מין מוקעים ונענשים ונשים שנפגעו זוכות לאמון ותמיכה מסביבתן, עולם שבו נשים אינן מוחפצות ואינן נסחרות ונקנות, עולם שבו לנשים יש שיויון אמיתי- חוקי, תרבותי וחברתי, ואת האפשרות לבחור את חייהן ללא הסללה מגדרית.

כתובת

יד לבנים 23א/6, תל אביב

togetherKulan@gmail.com

הירשמי לקבלת עדכונים
עדכונים
לכולן