• togetherkulan

שרמוטות לאורך ההיסטוריה: אדית פיאף

Updated: Jun 12, 2018

לאורך ההיסטוריה כולה כמעט אף אחת לא הייתה חסינה מפני יחס מפלה או מקטין ומהאשמת הקורבן. לכן, החלטנו להשיק לטובת הציבור את הפינה #שרמוטותלאורךההיסטוריה בה נראה כיצד נשים חזקות בעבר ובהווה וכן דמויות נשיות בתרבות ובאמנות, סבלו רבות וסובלות עד היום כיוון שדבקה בהן תוית ה"שרמוטה". היום נארח בפינתנו את אדית פיאף:


שרמוטות לאורך ההיסטוריה- אדית פיאף

אדית ג'ובאנה גאסיון, הידועה בשם אדית פיאף (דצמבר 1915 -אוקטובר 1963) היא זמרת שאנסון צרפתיה מוכרת, שזכתה לפופולריות רבה במולדתה וברחבי העולם. כמה משיריה ואופן ביצועם הדרמטי שיקפו את עלילות חייה הנפתלים ואת האסונות שחוותה בחייה. מלידה מסובכת מאוד ועד להזנחתה על ידי אמה וחיים אצל סבתה מצד אמה כשהיא מוזנחת וחולה. אביה, שלחם במלחמת העולם הראשונה, חזר מהצבא והעביר אותה לחיות אצל אמו (סבתה), אשר נהלה בית בושת, עד שהשתחרר מהצבא. לאחר מכן עברו האב והבת להתגורר בפריז שם התפרנסו מהופעות רחוב. כך החלה להתפתח הקריירה שלה ולאורך השנים שיריה הפכו מפורסמים בארצה ובעולם.

כמעט בכל הזדמנות פיאף מתוארת כזמרת בעלת חיי אהבה סוערים ובלתי מוסריים. עניין זה הודגש בפרסומים לאורך הקריירה המוזיקלית שלה ואף במותה הכנסייה הקטולית בחרה להחרים את לוויתה בעקבות אורח חייה שלטענתה היה הבלתי הולם. אידת עוררה התנגדות כה חריפה רק כי חיה את חייה ככל אדם, בהתאם לצרכיה ולרצונה האישי.

לאורך כל הקריירה שלה סיפרה אידת על ילדותה המוזנחת ותארה את חייה כקשים. למרות זאת, העיתונאי רובר בלרה כתב בשנת 2003 ספר ביוגרפיה הנקרא "פיאף, מיתוס צרפתי" בו הוא סותר את חוויות חייה בטענה כי היא עיוותה את מציאות חייה. הסיטואציה בה אדם בוחר לשכתב את קורות חייה, 50 שנים לאחר מותה היא תמוהה ביותר, ועוד יותר תמוה כיצד ובאיזו זכות יכול בלרה להחליט עבורה אלו רגשות היא חוותה, ואיך נראו חייה.

התחושה החמוצה שעולה מהסיפור הזה מובילה אותנו למחשבה ש"דיבוב" שכזה נפוץ יותר כאשר מדובר באישה. בייחוד כשהעניין נבחן בהקשר הספציפי של פיאף, נראה כי התנהלותה של פיאף כאישה חופשיה, הקשובה לצרכיה ולא מתכוונת לוותר על סיפוקה האישי בגלל תפיסה חברתית מעוותת - היא שהניעה את בלרה לזלזל כך בזכרה, ולא רצון לחקור ולברר את האמת.

ניתן להניח כי לו הייתה גבר, אורח החיים שבחרה לעצמה היה מתקבל בטבעיות ובהגיון, כיוון שההנחה הרווחת בחברה היא שגבר צריך באופן טבעי לממש את צרכיו ורצונותיו המיניים. לעומת זאת, החברה תופסת אישה כמי שצריכה רק להופיע בשיריה, להיות יפה ולשתוק. לא למחות על חייה הקשים ובוודאי ובוודאי לא לחיות חיים מיניים כרצונה.


על העמותה

אנחנו ב"כולן" שואפות לחיות בעולם שבו קולן של נשים נשמע ומקבל מקום שווה בחברה, בכל מקום ובכל זמן. אנו חולמות על חמישים אחוז (או יותר) נשים בכל תפקידי ההנהגה במדינה, על הורות שיויונית, על תרבות שבה עברייני מין מוקעים ונענשים ונשים שנפגעו זוכות לאמון ותמיכה מסביבתן, עולם שבו נשים אינן מוחפצות ואינן נסחרות ונקנות, עולם שבו לנשים יש שיויון אמיתי- חוקי, תרבותי וחברתי, ואת האפשרות לבחור את חייהן ללא הסללה מגדרית.

כתובת

יד לבנים 23א/6, תל אביב

togetherKulan@gmail.com

הירשמי לקבלת עדכונים
עדכונים
לכולן