• togetherkulan

2015 / זהר

עודכן ב: 12 יונ 2018

"מי יאמין לך" - זה שהוא אמר לי ביום אחרי האונס , אמרתי שאני מתכוונת להגיש עליו תלונה במשטרה , והוא כתגובה אמר " מי יאמין לך? יש לי צבא של עורכי דין וחוץ מזה את לא אמרת לא". אמרתי לו שלא הייתי יכולה לומר אפילו במבה , הייתי מעולפת, סימנת את כולי! ושכאן נגמרו השיחות שלנו ושאני מתכוונת להגיש תלונה .

הגעתי למשטרה להגשת תלונה לאחר חדר 4 , והרגשתי שהעולם נופל עלי. שאין לי למי לפנות. שהכל נהרס . וגם אני , בפעם השניה. האשימו אותי, וחקרו את כל העבר שלי , עם מי שכבתי אילו תמונות העלתי ועם איזה אנשים אני מסתובבת. ואז הבנתי, לעולם זו לא אני הייתי במרכז , זאתי שזקוקה לטיפול דחוף, זה הוא. זו המדינה הזאת שנותנת לאנסים כל כך הרבה אופציות ולקרבן נותנים רק את האופציה להתאבד או לקום על הרגליים ולהילחם. ואני מנסה להילחם , בחיי.

אבל זה כל כך קשה שאני פשוט קורסת יום יום באתרי חדשות ששוב נערה או אישה או אפילו ילדה קטנה עברה אונס על ידי נבל , ואין מי שיטפל בה ויגיש לה את העזרה שהיא צריכה . החלטתי לא להפסיק , כי לכל אחת מגיע שהאמינו לה שהיא עוברת את הדבר הכי נורא עלי אדמות . לכל אחת מגיע חיבוק חם ותמיכה משטרתית ומדינית .כשהיא מרגישה שהכל נלקח ממנה , זה הזמן לתת לה. החלטתי להילחם עבור כל אלו שלא יכולות, שלא מוכנות עדיין ואלו שאף אחד לא היה שם לצידן כשהן עברו את זה. בואו לצעוד איתנו ביום שישי הקרוב ולמחות נגד האשמת קורבן בסביבה הציבורית.




צילום: לובה פיין- Feinshots הפקה: לי אלחסיד, שני צור.

32 צפיות1 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול