• togetherkulan

2003 / מאיה


זה כמו משרוקית לכלבים – צליל בתדר שהאוזן האנושית לא מסוגלת לקלוט, מספיק חד וברור כדי שכל הכלבים יזקפו אוזניים ויבואו בריצה. הגיל שיחק תפקיד, והחצאית הקצרה, והעיפרון השחור בעיניים. קצת מתאמץ מדי, הרבה יותר מדי נון שלנטי – המבט המשועמם וחיתוך הדיבור השנון והדרך הקלילה שבה החזקתי את הסיגריה, כאילו אני מעשנת כבר שנים, לא חודשים.

הם הבחינו בי מקילומטרים. נבוכה מדי כדי לשאול שאלות ולוותר על הפסאדה הבוגרת שזייפתי. בנות מהסוג שלי לא שאלו שאלות כשמשהו נראה להן לא לגמרי תקין, הן פשוט הניחו שאלו הכללים והן המטומטמות שלא מודעות אליהם. מה חשבת שיקרה? עלית על טרמפ, מה חשבת שיקרה? ברור שהוא ישלוף את הזין. להבא כבר תדעי לצפות לזה, רק אל תתני לו לראות שאת מופתעת. קחי עוד סיגריה שתטשטש את הגועל והפחד ותשעני לסיטואציה. אי אפשר לאנוס אותך אם לא אמרת "לא". זה לא מפחיד אם את לא מפחדת. זה לא מאיים, זאת הזדמנות. הם מציעים כסף, או שווה ערך לכסף, וזה לא כאילו את יכולה להגיד לא.

הם ידעו בדיוק עד איזו נקודה אפשר ללחוץ לפני שהגוף יפעיל את הסירנות. חשבתי שאני יודעת איך לרצות אותם כדי שישחררו אותי בלי לפגוע בי. לא אמרתי "לא", זה לא יכול להיות אונס אם לא אמרת "לא". הייתי לבד והם נלחמו כדי להגיע אלי. חשבתי שככה מרגיש להיות נחשקת. הם היו בני עשרים, שלושים, ארבעים. אני הייתי בת חמש-עשרה. מה חשבת שיקרה?


צילום: לובה פיין- Feinshots הפקה: לי אלחסיד, שני צור.

על העמותה

אנחנו ב"כולן" שואפות לחיות בעולם שבו קולן של נשים נשמע ומקבל מקום שווה בחברה, בכל מקום ובכל זמן. אנו חולמות על חמישים אחוז (או יותר) נשים בכל תפקידי ההנהגה במדינה, על הורות שיויונית, על תרבות שבה עברייני מין מוקעים ונענשים ונשים שנפגעו זוכות לאמון ותמיכה מסביבתן, עולם שבו נשים אינן מוחפצות ואינן נסחרות ונקנות, עולם שבו לנשים יש שיויון אמיתי- חוקי, תרבותי וחברתי, ואת האפשרות לבחור את חייהן ללא הסללה מגדרית.

כתובת

דרך השלום 73 כניסה ב, דירה 5
תל אביב 6794220

togetherKulan@gmail.com

הירשמי לקבלת עדכונים
עדכונים
לכולן